<h1>חוקות הדיינים סימן קי"ד</h1>
<h2>דף קיב:</h2>
מלוה שבא לפני ב"ד וטוען על הלוה דאינו יכול להשיג דין עמו ב"ד מזמינין ללוה שיבא ויעמוד עמו לדין ואם לא רצה לבא לפניהם מנדין אותו וכותבין אותו שטר טירפא למלוה שיהי' כתוב בה איש פ' לא בא לפרוע חובו של פ' וכותבין לו טירפא שיגבה ממנו מנכסים ב"ח אבל לא מנכסים משועבדים ומיד שכותבין לו הטירפא קורעין השט"ח שבידו ואם הלך ולא מצא נכסים ב"ח כותבין לו אדרכתא שהוא מלשון רדיפה לרדוף אחר נכסי הלוה בכל מקום שימצאם ומיד קורעין לו הטירפא וכותבין לו באותה אדרכתא איש פב"פ זכה בדין שיטרוף בחובו מנכסים משועבדים או שיטרוף מן הלקוחות ועושין לו שומה ג' בני אדם מאותו שדה שטרף וקורעין האדרכתא ומכריזין על אותו שדה ששמו אותם ג' אנשים ואומר אם יש מי שמוסיף עליו והלוקח (ש)יקח אותה באותה שומה או שיקחנה הוא לעצמו וקורעין את שטר השומה וכותבין לו שטר חלוטה וכיצד כותבין לו שטר חלוטה כותבין אחר ששמנו לפלוני בשומה שהיתה בידו והכריזו ל' יום כראוי והשבענו את שעליו החוב שלא היה לו נכסים ברשותו ולבע"ח ג"כ שלא גבה ממנו זה החוב לעולם כיון שלא היה כתוב בשטר נאמנות ולפיכך הורדנו בשדה פלונית להיות משתמש בו כדרך שמשתמש האדם בקניינו ומאימתי אוכל הטורף פירות משיפסקו ההכרזה, וכל טירפא שאין כתוב בה קרענו את [את שטר ההלואה אינו] (ה)טירפא אינו אדרכתא וכל שומה שאין כתוב בה קרענו את האדרכתא אינו שומה כך מפו' בב"ב בפ' גט פשוט [קס"ט ע"א].
